משחק רשת: שדות התהילה


פורום ישראלי של משחק רשת מבוסס דפדפן, אסטרטגיה רבת משתמשים
עכשיו ב' יוני 25, 2018 6:25 am





פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ הודעה אחת ] 
מחבר הודעה
 נושא ההודעה: סיפור התהילה שלי, סיכום ביניים
הודעהפורסם: ה' אוקטובר 09, 2008 10:01 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
 פרופיל אישי

הצטרף: ג' יוני 10, 2008 9:26 am
הודעות: 1772
הייתי עייף. כבר שבוע אני מתקדם במדבריות, ומלאי המים שלי התחיל לאזול.
כמות המים שלי הייתה מוגבלת, עיקר המקום נוצל לדלק ותחמושת.
אומרים שרק ההגעה לשם מהווה מבחן שמעטים שורדים אותו, אבל ידעתי שאני אצליח.
מאז שאני ילד קטן חלמתי על זה, דוד שלי יצא לשם, וזה עשה הרבה בלאגן - אני זוכר את ההתרגשות שאחזה בכולם ואת החשש שהעלת סבתא. היא אמרה משהו על זה שאפשר להרוויח כבוד בדרכים אחרות, אבל חוץ ממנה, כולם התרגשו. כבר אז ידעתי שאני אגיע.

ברגע האחרון הצלחתי לעצור. כשמסתובבים בסביבה כזאת, אפשר להעלם בשניות ספורות. כמעט ונפלתי לנקיק מוסתר. במבט מהיר ראיתי שרידי טנק, וסימני גרירה של איזושהי חייה. ידעתי שלנהג לא היה סיכוי, עקבתי הרבה אחרי טורפים אלו. חזרתי לרכב השטח שלי, והבטחתי לעצמי לא לשקוע שוב במחשבות...

נשאר עוד ג'ריקן אחד של מים. אבל ידעתי שזה לא יהיה בעייה. כבר שמעו את רעמי הפיצוצים מרחוק. מידי פעם גם הבהיקו פיצוצים באופק. ידעתי שזה רק עניין של זמן. פתחתי בנסיעה מהירה כשיד אחת על המקלע. בלחיצה מהירה חיסלתי רובוט ענק שניסה להקדים אותי. היה לי מזל הוא כבר היה כמעט מחוסל. לרגע עלו בי הרהורים אם זה באמת בשבילי, הרובוט היה כמו מעולם אחר, הוא צנח וכמעט מחץ אותי, אך בלחיצה מהירה על המצמד ומשיכה של הבלם, התחמקתי ממנו. הצמיגים צרחו במחאה על פעולה זו, אבל ידעתי שאין לי ברירה. עשיתי עיקוף זהיר של הרובוט, ואז נתגלה אלי מראה מדהים. מייד ידעתי שאני במקום, ושום דבר לא ימנע ממני להגשים את החלום.

לנגד עיני נפרש שדה ענק שבו התחרו מאות לוחמים. היו שם רכבים שלא חלמתי שקיימים, אבל ידעתי שאני יכול לעשות את זה.

הגעתי לשדות התהילה!

הגיע הזמן לצאת לציד...

-----------

'הקיסר' אהב את המבט מלמעלה. כאן זאת הייתה ההזדמנות היחידה שלו למבט כזה, ולא בגלל שהיה בלתי מנוצח, אלא פשוט בגלל הגובה של הכלי שלו. למרות גובהו וגודלו של הרובוט, הוא ניחן בגמישות מפתיעה. כמובן שזה תלוי במי נוהג בו, אבל לא היה מישהו יותר מיומן מ'הקיסר', וכשהוא היה על הרובוט זה היה כמו לצפות בריקוד עתיק - תנועה זורמת של חיית ציד אימתנית.

הקיסר היה צעיר, אפילו צעיר מאוד. הוא לא ידע מאיפה הוא הגיע. מאז שהוא זוכר את עצמו הוא הסתובב בשדות. כבר בגיל 5 הוא צפה בקרבות ורשם לעצמו טעויות של הלוחמים, הוא ידע שהוא יכול לעשות את זה טוב יותר. בגיל 7 הוא פגע ברובוט וכמעט חיסל אותו, הרובוט ברח והוא נתן לו ללכת. האגדה מספרת שבסוף הוא חוסל בידי 'אזרח' שהגיע על רכב שטח. הוא לא האמין שזה אפשרי, אבל זה טבעם של אגדות, והם קיימות בכל מקום. את הכינוי 'הקיסר' הוא קיבל לאחר שחיסל בקרב 2 טנקים ורכב שטח בלי שהם הצליחו אפילו לירות עליו. הוא זכר את היום הזה טוב - זה היה יום הולדתו העשירי, וכבר אז לא היה מישהו שיכל לשלוט ברובוט כמוהו.

אתמול לפני תחילת הקרב, הייתה לו תחושה, והוא החליט לוותר על עוצמת האש שלו. זה היה מהלך לא מקובל, אבל הוא הרוויח ככה מהירות חשובה. ידו הקטנה אחזה בג'ויסטיק בקלילות, הוא תהה איך המבוגרים יכולים בכלל לשלוט בכלי הזה.

הריכוז חזר אליו באחת. ארטילרייה החלה לכונן לעברו, הוא היה חייב להיות עם יד על הדופק. הוא התקדם לכיוונה במהירות, פותח זווית שתקשה על הארטילריה לכוון. לבסוף הארטילרייה ירתה. באותם רגעים הוא לא שם לב לשמים הכחולים, וגם לא להרים ברקע, כל תשומת ליבו הייתה נתונה לפגז שסגר עליו במהירות. הוא חיכה לרגע הנכון וזינק. ברגע שהיה באוויר, בכיוונו של הפגז, הוציא את המקלע שלו וירה.

לא הייתה שום כתובת לקליעים שלו, הם נועדו לתמרון המיוחד שהמציא. ברגע שהיה באוויר וירה את הקליעים הוא החל להסתובב. הוא הכיר את חוק הפעולה והתגובה, וחוק שימור התנע - גוף תמיד ישמור על כיוון ממוצע, ולכן אם הוא יורה לצד אחד, הרובוט יזוז לצד אחר. הוא הכיר את זה, אבל לא חשב על זה - הוא פשוט ידע את זה.

המחזה היה מרהיב הפגז טס לעבר רובוט המסתובב באוויר ומתחמק ממנו בריקוד מסובך. מעטים ידעו להתחמק מפגזי הארטילרייה, אבל אף אחד לא עשה את זה בכזו אלגנטיות. לאחר שהתחמק מהפגז, הוא הסתער על הארטילרייה שהעזה להסתכל לעברו במהירות מפתיעה. בעודו מסתער עם נשק מונף הוא שמע בקשר הפנימי שמישהו קרא לתמרון - 'ריקוד הקיסר'. זה שיעשע אותו - הוא לא קורא לזה, הוא פשוט עושה את זה...

-----------

הוא כבר היה שם כמעט 4 שנים, אך עדיין היו שקראו לו 'אזרח'. במהלך הזמן הוא התקדם במהירות, הוא יכל כבר מזמן לעבור לכלים מתקדמים יותר, אך עדיין אהב לנהוג על רכב השטח. היה בזה משהו יותר חי, מה גם שהוא אהב להזכר בדרך שבה הגיע למעמדו, ורכב השטח הזכיר זאת יותר מכל.
הקרב הזה ארך כבר יומיים, ונרשמו לזכותו חיסולים רבים. היו שהשוו אותו ללוחם אחר, נראה לו שקראו לו 'קיסר' או משהו בסגנון, אבל הוא ידע שהוא משהו חדש, הוא היה פורץ דרך - הוא הגיע מבחוץ ולא היה מקובע במחשבה הכללית.
ההסתערות שלו על הטנק היתה מזכה אותו בתואר 'מפגר', אבל הוא ידע מה הוא עושה. הוא הקיף את הטנק במהירות תוך לחיצות מהירות על המקלע. הטנק ניסה לכוון עליו, אבל הוא ניצמד אליו והקיף אותו במהירות, והטנק לא הצליח להנעל עליו. זה לא ימשך יותר מכמה דקות, הוא ידע.

הקיסר הביט על שדה הקרב. הוא אהב את המחזה שנגלה לעיניו. בזווית עינו הוא ראה תמונה משעשעת.
'עוד לוחם מפגר' הוא חשב לעצמו, הוא ראה רכב שטח מסתער על טנק. אך ברגע שהטנק ירה, ביצע רכב השטח תמרון מרשים. הקיסר מייד נזכר באגדות על אזרח שחיסל רובוט. אולי זה לא סתם אגדה? תמה לעצמו והחליט להסתכל מקרוב. בעוד הוא מתקדם, הוא ראה את רכב השטח מקיף במהירות את הטנק. "אסטרטגיה מעניינת" חשב, אבל הייתי עושה אותה קצת שונה, היה נראה שהנהג חסר ליטוש כלשהו, אבל הייתה בו נועזות מרעננת. בינתיים חיסל רכב השטח את הטנק, והנהג הרים את ידיו בניצחון.
הרובוט התקדם לעברו, אך לפתע ראה הקיסר, טנק שני שלא היה שם לפני רגע, הטנק החל לצודד לכיוון רכב השטח...

הוא חיסל את הטנק, זה היה אחד החיסולים היפים שלו, והוא היה מלא התרגשות ואנדרנלין. הוא עשה את זה!! הוא חיסל טנק, ועוד עם רכב שטח, ולבד! הוא ידע שמעולם לא ניסו את זה, והרים ידים בניצחון.
קול חריקה מימינו משך את תשומת ליבו. לאימתו הוא גילה טנק שני, שכבר היה כמעט נעול עליו. "אין לי עוד מה לעשות" חשב בדיכדוך. בעצב כלשהו הוא הבין שהיה צריך ללכת על כלי קצת יותר מתקדם, ועצם את עיניו לקראת הבאות.
משב רוח פתאומי גרם לו לפקוח את עיניו. הוא ראה משמאלו רובוט מסתער, כמו שרק חיות טרף יודעות לנוע. הרובוט זינק מעליו בתנועה מהירה, וספג את כל כח האש שירה הטנק. הוא היה המום מהתנועה. הרובוט ירה על הטנק ומיהר לשנות מיקום. לאט לאט הרובוט משך את הטנק לנקיק מוסתר, הרחק מרכב השטח, תוך ירי מתמיד לעבר הטנק. בתנועה מהירה חסם הרובוט את המעבר, וספג את הירייה האחרונה של הטנק. הניצחון היה ברור, וגם נהג הטנק היה מודע לכך, ונעצר בחוסר רצון.

הקיסר פעל באינסטינקט. הוא לא חשב על מה שהוא עושה, ולא ידע בהתחלה למה הוא התקרב לאזור, אבל עכשיו הוא ידע. הם ישתפו פעולה, ותכנית החלה להרקם בראשו...

----------------

הקיסר חזר לשדה הקרב, הקרב הקטן מהצהרים עוד הדהד בראשו, והעלה בו מחשבות רבות. הוא קיווה שהתכנית תעבוד כשיצטרך אותה.
- איך ישנת? גיחך הסגן בקשר
- אתה עדיין צריך שישמרו עליך, ענה לו הקיסר
הסגן היה בחור טוב, שהתקשה לקחת דברים ברצינות.
- המצב לא השתנה הרבה, אמר, הסייר זיהה ארטילרייה אחת קרובה, ועוד כמה באופק
לא נראה שיהיו בעיות
- אל תזלזל ביריב לעולם, אמר הקיסר.
קול פיצוץ הפסיק את השיחה. הקרב התחיל והגיע הזמן לנוע.
ההתקדמות הייתה איטית. הקיסר רצה שהם ינועו ביחד, למרות הפרשי המהירות. הסגן התקרב קצת עם הטנק, והקיסר הזכיר לו לשמור על מרווחים. אתה עדיין מפחד מהארטילריות הישנות, צחק הסגן, הם לא יעילות, בכלל קשה לי להאמין שנתקל בהם.
הארטילריה נגלתה לנגד עינהם. הקנה כבר היה מכוון לעברם, מחכה שיגיעו לטווח. הקיסר חש שמשהו לא מתנהל נכון, משהו שונה...
הוא התכונן להתחמקות מהפגז ברגע שהארטילרייה ירתה, אך הפגז עף במסלול קשתי. הרובוט החל לנוע ולהתרחק מנקודת הנחיתה, אך הפגז התפוצץ באוויר מעליהם, ומילא את האיזור בפצצות מצרר קטנות.
פיצוצים מילאו את כל האיזור. הטנק של הסגן רעד קלות, אך הרובוט שספג פגיעה גדולה יותר הועף אל הריצפה.
הראש של הקיסר כאב, הוא ידע שלא נפגע אך הוא חטף מכה בנפילה, הוא ניתח את המצב במהירות והבין שלפניו משהו חדש ואימתני. הוא יצטרך לפעול במהירות, והחל להעמיד את הרובוט בחזרה.
- צריך שילמדו אותך שוב איך ללכת? צחק הסגן
- יופי, נהנה בטנק? אם היית יושב ברובוט הוא היה קורס רק מהמשקל שלך
- חבל שאי אפשר להתחבר לקשר של האוייב, החזיר הסגן, אם היו שומעים אותך, היו נכנעים - רק שתשפר את הבדיחות שלך...
הרובוט זינק לעבר הארטילרייה. לוח המצב הראה שיש פגיעות רבות אך הוא עדיין פעיל. הקיסר ידע שהוא חייב להגיע לארטילרייה לפני שתוכל לירות שוב. הוא עשה מהר את ההתאמות לנשק החדש, ושינה קצת את זווית התנועה. הארטילרייה, תוך נסיגה לאחור ירתה פגז קרוב ככל שיכלה, אך הקיסר הורה לרובוט, וזה זינק לתוך השטח המת ונחת בגלגול. עכשיו עליו רק לירות ללא כל תגובת האוייב. הארטילרייה חוסלה במהירות וביעילות.

לאחר מנוחה קלה, המשיכו להתקדם. לנגד עינהם הופיעו עוד 4 ארטילריות, ומייד הבינו שלפניהם בעייה.
הקיסר החל לפנות בזווית, מקפיד להשאר מחוץ לטווח, בעוד הטנק מתחיל להתקדם. התרגיל היה פשוט, ומנע מהארטילריות את היכולת לירות בטנק המוגן והאיטי, כיוון שאז הרובוט יוכל להסתער לעברם...
זה לפחות מה שחשב הקיסר, אך לפתע הופיעו עוד מספר ארטילריות, יורדות מהגבעות מאחור.
- נראה לי שאני פורש, אמר הסגן, צריך להחליף את הסייר, איך הוא פיספס אותם...
הקיסר החליט במהירות. הוא לא חשב שהוא יזדקק לכך כל כך מהר..
הוא שלף את הזיקוק וירה לאוויר. המהלך הקנה לו עוד כמה שניות בעוד הוא מתקדם לעבר האוייב.
הארטילריות הקרובות החלו לכוון לעברו, אך אז הוא נעצר והרים את ידו של הרובוט.

הקיסר היה מרוצה, הוא היה יכול לחוש את התדהמה של נהגי האוייב. ברגע זה הוא הבין שהוא שינה את פני הקרבות לנצח.
מאחוריו, נגלו לפתע עשרות רבות של כלי לחימה, כשלצידו נעצר בחריקת צמיגים החבר החדש מהצהרים.
הקיסר ניצל את המוניטין הרב שצבר, ויצר מצב חדש בשדות התהילה. הוא היה חיית ציד, והציידים הכי מיומנים הם אלו הצדים בלהקות.
לראשונה הסתער אל הקרב, לא צוות קטן, אלא צבא שלם המסתער אל התהילה...

-----------

"הטנק הינו כלי ממוצע בעל יכולות ממוצעות" אמר דיטרון, המדריך לחימה שלהם. אם ננסה לתא..
- זה דבר די מטומטם להגיד, התפרצתי לדבריו
דיטרון הסתכל עלי במבט מופתע, הוא לא היה רגיל שמישהו השתתף בשיעור, ובטח לא ככה.
- ממוצע נשמע כאילו יש עם זה בעייה, והוא לא מתאר כלל את אופיו של הכלי
זה כמו להגיד שאם מישהו שם את הרגלים בפריזר ואת הראש בתנור, אז הכל בסדר בגלל שהממוצע תקין...
גיחוחים עלו משאר הכיתה, מלבד תלמיד אחד. אף אחד לא ידע מה השם שלו, כולם קראו לו ילד נזלת. הוא היה מעצבן, נהג לתקן את כולם ביהירות, ותמיד הייתה לו נזלת... זה לא שתלמידים חכמים הפריעו לי, להפך, יש לי כבוד רב אליהם, כמו אותו אחד שהם ראו בקורס עבודה בשטח, הוא היה ממש ילד, ונהג ברובוט בצורה מהממת (למחרת הוא כבר עבר לכיתה הבאה), אבל כשזה בא עם יהירות, זה היה בלתי ניסבל.
- אמנם אתה רצית שהמדריך יגיד חציון, אמר הנזלת, אבל במקרה הזה זה גם ממש ממוצע.
- אמנם אתה ממש אדיוט, חיקיתי את כולו, אבל התכוונתי שממוצע רומז שזה לא יעיל.
דיטרון האדים כמו סלק, בדרך כלל הוא לא דיבר יותר מידי, מה שמעלה את השאלה מי שלך אותו להדרכה, אבל במקרה הזה הוא ממש פתח בנאום. עיקרי הדברים היו, שנמאס לו מהזלזול שלי, והוא לא הולך לשתוק על זה. הוא ישלח אותי למפקד הבית ספר, ויוסיף לתיק שלי שאני סובל מאי שפיות.
הבנתי שאולי קצת הגזמתי הפעם, אבל לא יכלתי לצאת ככה מהכיתה, אז צעקתי לו בחזרה -
- אם כבר, אז אל תכתוב שאני סובל מאי שפיות, תכתוב שאני נהנה ממנה.
יצאתי לקול צחוקם הרועם של שאר התלמידים.
המפקד ממש התעצבן לראות אותי בפעם השנייה השבוע. הפעם הראשונה הייתה הרבה יותר מצחיקה, זה היה כשהצחקתי את 'נזלת' באוכל בדיוק כשהוא שתה קולה, מה שכמובן גורם לגזים לצאת מהאף, אבל בגלל שהוא מצונן כל הזמן, זה הפריח לו מהאף בועות נזלת, נזכרתי בחיוך.
יש סיבה לזה שאתה מחייך?! צעק המנהל, העונש שלך הוא להגיש עבודה על טקטיקות בעולם העתיק לפורפסור סניי.
לא היה לי מושג כמה השפעה תהיה לעבודה על עתידי...
- פרופסור סניי? מי זה בכלל, זה לא המורה להיסטוריה צבאית שרוצה ללמד טקטיקה מתקדמת?
המפקד לא אהב את הזילזול שלי, אז יצאתי לפני שהעונש יגדל. בדרך החלטתי לדבר עם פרופסור סניי, אז עברתי במפקד הקישור.
- שלום, זה שוב אתה, מה עשית הפעם? הם שאלו.
- רק רציתי לדעת אם פרופסור סניי פה?
- הוא בהשתלמות בטקטיקה הגנתית, הוא יחזור מחר, הם ענו.

-------------------

למחרת בבוקר, לאחר הרבה עבודה, חזרתי לברר על פרופסור סניי בקישור. "הוא באמת חזר" הם אמרו, "הוא הולך לעבור על תיקי התלמידים"... זה הזכיר לי את הבעייה השנייה שלי, הדו"ח של דיטרון. כל מה שצריך לעשות זה לחדור למערכת ולשנות את הנתונים, עד כאן זה די קל, הבעייה היא להגיע לקומת המרצים... התגנבתי אל המעלית בזהירות, היא בדיוק הייתה בדרך מלמעלה. התחבאתי מהר, בדיוק בזמן לראות כמה תלמידים יוצאים "בעיית הכח בX715 יכולה לדפוק הכל" אמר אחד, "נכון, אבל אולי יש דרך לעקוף את זה" החזיר השני. לא הקשבתי יותר מידי, כל מה שרציתי זה להגיע למעלית לפני שהיא תמשיך...
בשנייה האחרונה עצרתי את הדלת. הייתי מרוצה שלא ראו אותי בדרך...
- שלום, מה אתה עושה כאן? אמר קול מאחורי.
אופס, על זה לא חשבתי. הסתובבתי, ולאימתי גיליתי את עצמי עומד מול פרופסור סניי.
- אה, שלום פרופסור סניי פגשתי את ה...
- אתה לא אמור להיות כאן, הוא קטע אותי, מסנן בין שיניו, נראה לי שאני אוריד לבית שלך 50 נקודות.
הסתכלתי עליו במבט מבולבל "מה הוא רוצה ממני לעזאזל?!!!!!". הפרופסור כנראה קרא את מחשבותי, ואמר שהוא בסך הכל צוחק על ספר אחר, אבל אני באמת לא אמור להיות שם. המוח שלי דהר בניסיון לחשוב על תירוץ כלשהו.
- בדיוק פתרתי את בעיית הכח של X715, שלפתי מהר.
הוא הביט בי במבט חושד, והבנתי שאני חייב להעביר נושא.
- אבל בדיוק רציתי לשאול אותך על טקטיקה בעולם העתיק, הוספתי.
- אווו, זה נושא מצויין, אמר, הכל מתחיל מספארטה במאה ה4 לפנה"ס הישנה.
- אה, שלפתי מהר, הספרטנים נלחמו כדי להלחם, לא הייתה להם פילוסופיה רצינית והם לא שווים התייחסות.
- אם כך, נאלץ לחזור עד טרויה, היוונים בהחלט הציגו...
- כח, אבל לא טקטיקה, אמרתי, אם הם היו משתמשים במוניטין של אכילס, והיו מוציאים את הטרויינים מהעיר, הם היו מנצחים מייד.
- יש בזה משהו, אמר הפרופסור בהירהור, אז באיזה הקשר חשבת?
- תראה, יהושע המנהיג הישראלי, השתמ...
- אתה בטח צוחק, מהתנ"ך?!! אין שם טקטיקה בכלל.
- יש בין השורות, יהושע הוא הראשון שמתועד המשתמש בשמש לסנוור את האוייבים שלו מול מלכי הדרום.
הוא הביט בי במבט מפקפק, וידעתי שאני חייב להמשיך לדבר.
- גם אחאב המלך הישראלי, כמה מאות אחרי טרויה, השתמש בפסיכולוגיה הפוכה, כשמלך ארם נתן פקודה לא ברורה.
- יכול להיות, אני צריך לחשוב על זה, הוא אמר.
לפתע קלטתי שכמעט פספסנו את הקומה, לא האמתי שנסחפנו בדיון על עונש... יצאתי מהר לפני שיבין מה עשיתי לו, ורצתי למרכז השליטה. הפריצה למחשב הייתה קלה, וראיתי מייד את הבעייה. "אינו כשיר ללחימה" היה כתוב. זה משהו רציני, אני לא יכול להעלים את זה לגמרי. חשבתי לרגע וכתבתי "אינו כשיר לפיקוד". ידעתי שזה נכון. הייתי מספיק אחראי לדעת שאני לא אחראי, הבנתי את זה בשיעור מעשי אחד, כשחשבתי שיכול להיות נחמד לעשות משורת הרובוטים דומינו ראלי...
התכוננתי כבר לצאת, כשתמונה של אחד התלמידים משכה את צומת ליבי, לקח לי זמן לזהות אותו, הוא היה בלי נזלת... לא יכולתי לוותר על ההזדמנות, ונכנסתי מהר. בחרתי בתיבת ההערכה והתחלתי לכתוב. זה כבר ילמד אותו לקח, הצבתי אותו בהדרכת קרבות באופן קבוע . חחח, איזה שיעמום. דבר אחרון שעשיתי לפני שברחתי היה לברר מה השם שלו.
חח, אני לא אשכח את השם הזה כל כך מהר, קראו לו "דילן"

_________________
תמונה


חזור למעלה
 

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  
פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ הודעה אחת ] 



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 2 אורחים


אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה

חפש:
עבור ל: