משחק רשת: שדות התהילה


פורום ישראלי של משחק רשת מבוסס דפדפן, אסטרטגיה רבת משתמשים
עכשיו ש' דצמבר 16, 2017 1:48 am



חוקי הפורום


1. הכותרת צריכה להיות מתויגת לדוגמא:
הצעה| משימות למשחק
רעיון| לשיפור הפורום
2. אסור לכתוב 2 הודעות אחת אחרי השניה חכו שמישהו אחר יגיב או תערכו את ההודעה.
3. אין לכתוב הודעות לא קשורות לנושא ובפורום, אין לכתוב רק אחלה או סבבה אם אין לכם דעה או שיפור אין לכם למה להגיב.
4. אין לפגוע במשהו אחר בשום צורה. "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך"



פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 13 הודעות ]  עבור לעמוד 1, 2  הבא
מחבר הודעה
 נושא ההודעה: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ד' ינואר 20, 2010 5:02 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
סמל אישי של המשתמש
 פרופיל אישי

הצטרף: ד' יוני 25, 2008 2:52 pm
הודעות: 3857
מיקום: אי שם בנבר לנד
פרק ב' – העולם שמתחת
"דניאל כהן","איציק בוקרשוב","יעקב עיראקי","עמרי שטנדלר","נועה בן-גל","אנה רוזנטל". מי עוד נשאר לי להתעלל בו? חשבתי לעצמי. הסתכלתי על משחק השחמט-ענק של גבריאל זיו וחבריו החננות. זה לא שאני לא מסוגל להביס אותם בשחמט. פשוט אני, גרגורי רזניק, חזק יותר מהיר יותר חסון יותר וחכם יותר מכל הלא מוצלחים האלה בעולם האדום והסיבה היחידה שאני עדין תקוע פה היא.. שבעצם.. אני לא יכול לצאת!! אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איזו הרגשה נוראית היא לדעת שאתה קיים רק בשביל להוות חלק מאישיותו של בן אדם בעולמות למעלה. החל המוצלח יותר והמדוכא. רוב בני הקהילה לא יודעים זאת לעולם. חלקם הופכים לכוהנים ומגלים. אבל אני, אני נולדתי יודע. גרגורי נולד חלש יותר ולכן קרוב יותר אלינו וזה הפך אותי לחזק הרבה יותר ורגיש לעולמות למעלה. אני גם יודע שאוכל להשתחרר אבל צריך לגרום לגרגורי להגיע אלי קודם ומשם כבר אדע מה לעשות.
ברצון לשחרר את כעסי קפצתי על רגליו ובעטתי את החיל שגבריאל זיו עמד להזיז המעשה לא שחרר את הכעס שלי אבל הידיעה שהמעשה השפיע גם על גרגורי למעלה איכשהו מילא את לי אושר. נעמדתי במקום ואזרתי כוח הגיע הזמן לעשות עוד קצת צרות.
לפתע נשמע קול שאיבה אדיר ובמקום בו עמד גופו התמיר והחסון של גרגורי רזניק התמלא באוויר המחניק של עולם אשר לא התאוורר זה מאות שנים.
גרגורי עבר במפתן ביתו ממזמן הוא התרגל לכך שאחיו, אדוארד, מתעלם ממנו. הוא לקח קצת מהתבשיל הלא מזוהה שהשאירה אמו ונשכב על המיטה בחדרו. שוב ושוב חזרו אליו תמונות מיומו. שיעור היסטוריה משעמם (רדיפת המכשפות באירופה), מתמטיקה למוגבלים ולסיום מעט חינוך גופני וטורניר הספורט שהפריע בו. שולח את ידו אל מאחורי כרו מצא את הספר האהוב עליו: "האנדלוינס" בספר סופר על 2 אחים ואחות ששייכים למשפחת השומרים. המשפחה שומרת מזה דורות על מרכז העולמות שממנו אפשר להגיע לכל שבעת העולמות. המשפחה זכתה לכבוד הזה לאחר שאחד מאבותיה ניצח את המוות.
גרגורי תמיד אהב את הסיפור משום שהוא נתן לכל אחד מהילדים כוח מיוחד ומגניב משלו אשר התאים גם לאופי שלו אך גרגורי מעולם לא רצה להיות בעולם האנדלוינס. בעולם ההוא כל אחד מקבל כוח לפי האופי שלו וגרגורי חשב שאין לו אופי. גרגורי החל לקרוא שוב את הספר ונתקף חשק דגול לקבל אופי ואישיות משלו, כאלה שהוא יוכל להתגאות בהם. עצבני מהמחשבות של עצמו זרק גרגורי את הספר האהוב בכריכה הדקה בצבעי שחור וזהב על הרצפה הנקיה ללא רבב. לפתע הופיעו פנים מחייכות לבנות כסיד עם שיער ועיניים אדומות כדם באוויר, הפנים נראו דומות להפליא לגרגורי. כאילו משהו באיזון נהרס קרסה הרצפה במעגל סימטרי סביב הספר. גרגורי קרב אל החור ומעד אל תוכו בנפילה הארוכה למטה כל מה שהיה יכול לראות היו פניו של תאומו המרושע מרחפות באוויר.

איך אני יכול להכניס מתח לסיפור?
איפה יש שגיאות פיסוק?

_________________
תמונה


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ד' ינואר 20, 2010 6:16 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
 פרופיל אישי

הצטרף: ג' יוני 10, 2008 9:26 am
הודעות: 1772
חזק יותר מהיר יותר חסון יותר וחכם יותר מכל הלא מוצלחים האלה בעולם האדום והסיבה היחידה...
חסר פסיקים בין כל תכונה. (תחשוב כל פעם, האם מישהו עלול לחבר צמד מילים בצורה לא נכונה...)

אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איזו הרגשה נוראית היא לדעת שאתה קיים רק בשביל להוות חלק מאישיותו של בן אדם בעולמות למעלה...
משפט מאוד ארוך בלי מקום לנשימה... תנסה לחשוב איפה הכי נכון לשים פסיק באופן שיחלק את המשפט לשני חלקים טובים...

יש עוד כמה טעיוית בסגנון זה, אבל סך הכל ישנה השתפרות...

לגבי התוכן:
יכול להיות מאוד שיש כאלו שיחלקו עלי -
אתה כותב כרגע בסוג של ז'אנר שבו כשאדם מתחיל לקרוא, אין לו מושג משום דבר, והפרטים לאט לאט נגלים (ככה לפחות אני רואה את זה). אין לי מושג למה לצפות, אני לא ממש מבין על מה מדובר ב-2 דמויות...
הז'אנר הזה די אהוב עלי, שרק בהמשך אתה מבין מה קראת קודם, אבל הוא מאוד בעייתי במקרה הזה -
בגלל שאתה כותב בחלקים, ולא מאפשר לקורא להמשיך כדי להבין מה הוא קרא, נראה לי שקשה להתחבר לסיפור, לעקוב אחרי התפקידים השונים, ולהבין מה קוראים.
אני לא בטוח שהצלחתי להבהיר את עצמי, ואני לא בטוח שהצלחתי להבהיר לעצמי מה מוזר לי קצת...

_________________
תמונה


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ד' ינואר 20, 2010 9:14 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
סמל אישי של המשתמש
 פרופיל אישי

הצטרף: ו' פברואר 13, 2009 12:45 pm
הודעות: 1740
מיקום: לא לדאוג אני פה
Wang Dea כתב:
פרק ב' – העולם שמתחת
"דניאל כהן","איציק בוקרשוב","יעקב עיראקי","עמרי שטנדלר","נועה בן-גל","אנה רוזנטל". מי עוד נשאר לי להתעלל בו? חשבתי לעצמי. הסתכלתי על משחק השחמט-ענק, של גבריאל זיו וחבריו החננות. זה לא, שאני לא מסוגל להביס אותם בשחמט. פשוט אני, גרגורי רזניק, חזק יותר, מהיר יותר, חסון יותר, וחכם יותר. מכל הלא מוצלחים האלה בעולם האדום, והסיבה היחידה שאני עדין תקוע פה היא.. שבעצם.. אני לא יכול לצאת!! אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איזו הרגשה נוראית היא, לדעת שאתה קיים, רק בשביל להוות חלק מאישיותו של בן אדם בעולמות למעלה. החל המוצלח יותר והמדוכא. רוב בני הקהילה, לא יודעים זאת לעולם. חלקם הופכים לכוהנים ומגלים. אבל אני, אני נולדתי יודע. גרגורי נולד חלש יותר, ולכן קרוב יותר אלינו, וזה, הפך אותי לחזק הרבה יותר, ורגיש לעולמות למעלה. אני גם יודע שאוכל להשתחרר, אבל צריך לגרום לגרגורי להגיע אלי קודם, ומשם כבר אדע מה לעשות.
ברצון לשחרר את כעסי. קפצתי על רגליו, ובעטתי את החיל שגבריאל זיו עמד להזיז. המעשה לא שחרר את הכעס שלי, אבל הידיעה שהמעשה השפיע גם על גרגורי למעלה, איכשהו מילא את לי אושר. נעמדתי במקום, ואזרתי כוח, הגיע הזמן לעשות עוד קצת צרות.
לפתע נשמע קול שאיבה אדיר, ובמקום בו עמד גופו התמיר והחסון של גרגורי רזניק, התמלא באוויר המחניק של עולם אשר לא התאוורר זה מאות שנים.
גרגורי עבר במפתן ביתו. ממזמן הוא התרגל לכך שאחיו, אדוארד, מתעלם ממנו. הוא לקח קצת מהתבשיל הלא מזוהה שהשאירה אמו, ונשכב על המיטה בחדרו. שוב ושוב חזרו אליו תמונות מיומו. שיעור היסטוריה משעמם (רדיפת המכשפות באירופה), מתמטיקה למוגבלים, ולסיום, מעט חינוך גופני, וטורניר הספורט שהפריע בו. שולח את ידו אל מאחורי כרו, מצא את הספר האהוב עליו: "האנדלוינס" בספר, סופר על 2 אחים ואחות, ששייכים למשפחת השומרים. המשפחה שומרת מזה דורות, על מרכז העולמות שממנו אפשר להגיע לכל שבעת העולמות. המשפחה זכתה לכבוד הזה, לאחר שאחד מאבותיה ניצח את המוות.
גרגורי תמיד אהב את הסיפור, משום שהוא נתן לכל אחד מהילדים, כוח מיוחד ומגניב משלו, אשר התאים גם לאופי שלו, אך גרגורי מעולם לא רצה להיות בעולם האנדלוינס. בעולם ההוא, כל אחד מקבל כוח לפי האופי שלו, וגרגורי חשב שאין לו אופי. גרגורי החל לקרוא שוב את הספר, ונתקף חשק דגול לקבל אופי ואישיות משלו, כאלה שהוא יוכל להתגאות בהם. עצבני מהמחשבות של עצמו זרק גרגורי את הספר האהוב בכריכה הדקה בצבעי שחור וזהב על הרצפה הנקיה ללא רבב. לפתע הופיעו פנים מחייכות, לבנות כסיד, עם שיער ועיניים אדומות כדם באוויר, הפנים נראו דומות להפליא, לגרגורי. כאילו משהו באיזון נהרס, קרסה הרצפה במעגל סימטרי סביב הספר. גרגורי קרב אל החור, ומעד אל תוכו בנפילה הארוכה למטה, כל מה שהיה יכול לראות היו פניו של תאומו המרושע מרחפות באוויר.

איך אני יכול להכניס מתח לסיפור?
איפה יש שגיאות פיסוק?



פיסקתי. (לא כדי להשמיץ אותך, או להראות שאני כחם יותר, סתם כדי לקבל הא\ערות.)
אני לא אלוף אבל זה מה שאני חושב.

אגב.
עצבני מהמחשבות של עצמו זרק גרגורי את הספר האהוב בכריכה הדקה בצבעי שחור וזהב על הרצפה הנקיה ללא רבב.
זה משפט ארוך, שלא מצאתי איפה לשים פסיק, כדי לתת לקורא לנשום.


עריכה: (אחרי שקראתי את התגובה של יד.)

אתה מממש צודק.
אני גם אוהב את הסגנון הזה, (גם בסרטים) וגם אני לא נכנסתי לסיפור עדיין (בפרטים) אבל בהחלט, זה העלה לי דמיונות, וגרם לי להמחיש לעצמי את זה במוח, (במיוחד הקטע שהרצפה נפלה בצורה סימטרית סביב הספר.)

_________________
תמונה

שדות התהילה-משחק אסטרטגיה ברשת משחק מבוסס דפדפן ללא צורך בהורדה או התקנה הראשון בין כל מישחקי רשת ומישחקי דפדפן ישראליים משחק מרובה משתמשים אסטרטגיה בזמן אמת


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ד' ינואר 20, 2010 9:33 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
 פרופיל אישי

הצטרף: ג' יוני 10, 2008 9:26 am
הודעות: 1772
"
עצבני מהמחשבות של עצמו, זרק גרגורי את הספר האהוב, זה עם הכריכה הדקה בצבעי שחור וזהב, על הרצפה הנקיה ללא רבב.
זה משפט ארוך, שלא מצאתי איפה לשים פסיק, כדי לתת לקורא לנשום.
"
הצעה אפשרית, אבל הוא באמת קצת מכיל יותר מידי תאורים.

_________________
תמונה


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ד' ינואר 20, 2010 9:40 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
סמל אישי של המשתמש
 פרופיל אישי

הצטרף: ו' פברואר 13, 2009 12:45 pm
הודעות: 1740
מיקום: לא לדאוג אני פה
למה הקווים מתחת למילים?

פיסוק יפה.

_________________
תמונה

שדות התהילה-משחק אסטרטגיה ברשת משחק מבוסס דפדפן ללא צורך בהורדה או התקנה הראשון בין כל מישחקי רשת ומישחקי דפדפן ישראליים משחק מרובה משתמשים אסטרטגיה בזמן אמת


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ד' ינואר 20, 2010 9:59 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
 פרופיל אישי

הצטרף: ג' יוני 10, 2008 9:26 am
הודעות: 1772
הוספתי כמה מילים למשפט כדי שהוא יהיה אפשרי...

_________________
תמונה


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ד' ינואר 20, 2010 10:04 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
סמל אישי של המשתמש
 פרופיל אישי

הצטרף: ו' פברואר 13, 2009 12:45 pm
הודעות: 1740
מיקום: לא לדאוג אני פה
אההה

אני הייתי במטרה לא לשנות כלום. (אילו טעויות לא שיניתי.)
בסדר. אז אתה לא כזה חכם, כמו שחשבתי, כשראיתי שהצלחת לספק את זה בצורה פה ;) ;) ;)
(עשיתי שלוש ;) כדי שתפנים שצחקתי .)
יפה. פיסוק מוצלח, והוספות במקום.

_________________
תמונה

שדות התהילה-משחק אסטרטגיה ברשת משחק מבוסס דפדפן ללא צורך בהורדה או התקנה הראשון בין כל מישחקי רשת ומישחקי דפדפן ישראליים משחק מרובה משתמשים אסטרטגיה בזמן אמת


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ה' ינואר 21, 2010 2:33 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
סמל אישי של המשתמש
 פרופיל אישי

הצטרף: ד' יוני 25, 2008 2:52 pm
הודעות: 3857
מיקום: אי שם בנבר לנד
פרק ב' – העולם שמתחת
"דניאל כהן","איציק בוקרשוב","יעקב עיראקי","עמרי שטנדלר","נועה בן-גל","אנה רוזנטל". מי עוד נשאר לי להתעלל בו? חשבתי לעצמי. הסתכלתי על משחק השחמט-ענק, של גבריאל זיו וחבריו החננות. זה לא, שאני לא מסוגל להביס אותם בשחמט. פשוט אני, גרגורי רזניק, חזק יותר, מהיר יותר, חסון יותר, וחכם יותר. מכל הלא מוצלחים האלה בעולם האדום, והסיבה היחידה שאני עדין תקוע פה היא.. שבעצם.. אני לא יכול לצאת!! אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איזו הרגשה נוראית היא, לדעת שאתה קיים, רק בשביל להוות חלק מאישיותו של בן אדם בעולמות למעלה. החל המוצלח יותר והמדוכא. רוב בני הקהילה, לא יודעים זאת לעולם. חלקם הופכים לכוהנים ומגלים. אבל אני, אני נולדתי יודע. גרגורי נולד חלש יותר, ולכן קרוב יותר אלינו, וזה, הפך אותי לחזק הרבה יותר, ורגיש לעולמות למעלה. אני גם יודע שאוכל להשתחרר, אבל צריך לגרום לגרגורי להגיע אלי קודם, ומשם כבר אדע מה לעשות.
ברצון לשחרר את כעסי. קפצתי על רגליו, ובעטתי את החיל שגבריאל זיו עמד להזיז. המעשה לא שחרר את הכעס שלי, אבל הידיעה שהמעשה השפיע גם על גרגורי למעלה, איכשהו מילא את לי אושר. נעמדתי במקום, ואזרתי כוח, הגיע הזמן לעשות עוד קצת צרות.
לפתע נשמע קול שאיבה אדיר, ובמקום בו עמד גופו התמיר והחסון של גרגורי רזניק, התמלא באוויר המחניק של עולם אשר לא התאוורר זה מאות שנים.
גרגורי עבר במפתן ביתו. ממזמן הוא התרגל לכך שאחיו, אדוארד, מתעלם ממנו. הוא לקח קצת מהתבשיל הלא מזוהה שהשאירה אמו, ונשכב על המיטה בחדרו. שוב ושוב חזרו אליו תמונות מיומו. שיעור היסטוריה משעמם (רדיפת המכשפות באירופה), מתמטיקה למוגבלים, ולסיום, מעט חינוך גופני, וטורניר הספורט שהפריע בו. שולח את ידו אל מאחורי כרו, מצא את הספר האהוב עליו: "האנדלוינס" בספר, סופר על 2 אחים ואחות, ששייכים למשפחת השומרים. המשפחה שומרת מזה דורות, על מרכז העולמות שממנו אפשר להגיע לכל שבעת העולמות. המשפחה זכתה לכבוד הזה, לאחר שאחד מאבותיה ניצח את המוות.
גרגורי תמיד אהב את הסיפור, משום שהוא נתן לכל אחד מהילדים, כוח מיוחד ומגניב משלו, אשר התאים גם לאופי שלו, אך גרגורי מעולם לא רצה להיות בעולם האנדלוינס. בעולם ההוא, כל אחד מקבל כוח לפי האופי שלו, וגרגורי חשב שאין לו אופי. גרגורי החל לקרוא שוב את הספר, ונתקף חשק דגול לקבל אופי ואישיות משלו, כאלה שהוא יוכל להתגאות בהם. עצבני מהמחשבות של עצמו זרק גרגורי את הספר האהוב על הרצפה הנקיה ללא רבב. לפתע הופיעו פנים מחייכות, לבנות כסיד, עם שיער ועיניים אדומות כדם באוויר, הפנים נראו דומות להפליא, לגרגורי. כאילו משהו באיזון נהרס, קרסה הרצפה במעגל סימטרי סביב הספר. גרגורי קרב אל החור, ומעד אל תוכו בנפילה הארוכה למטה, כל מה שהיה יכול לראות היו פניו של תאומו המרושע מרחפות באוויר.

תקנתי לפי שלומי [תודה 3>] והדגשתי את הרמז העבה של מה הקשר בינהן

_________________
תמונה


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ה' ינואר 21, 2010 3:00 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
 פרופיל אישי

הצטרף: ג' יוני 10, 2008 9:26 am
הודעות: 1772
בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע.

עדיף בלי הפיסוק ;-)...
יש שם כמה פסיקים מיותרים, כמה נקודות שממש לא במקום ומשנות משמעות...

_________________
תמונה


חזור למעלה
 

 נושא ההודעה: Re: אי שם מעבר לספר - פרק ב'
הודעהפורסם: ה' ינואר 21, 2010 3:11 pm 
מנותק
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
רמה 4 - סמ"ר (סמל ראשון)
סמל אישי של המשתמש
 פרופיל אישי

הצטרף: ד' יוני 25, 2008 2:52 pm
הודעות: 3857
מיקום: אי שם בנבר לנד
פרק ב' – העולם שמתחת
"דניאל כהן","איציק בוקרשוב","יעקב עיראקי","עמרי שטנדלר","נועה בן-גל","אנה רוזנטל". מי עוד נשאר לי להתעלל בו? חשבתי לעצמי. הסתכלתי על משחק השחמט-ענק, של גבריאל זיו וחבריו החננות. זה לא שאני לא מסוגל להביס אותם בשחמט. פשוט אני, גרגורי רזניק, חזק יותר, מהיר יותר, חסון יותר וחכם יותר מכל הלא מוצלחים האלה בעולם האדום, והסיבה היחידה שאני עדין תקוע פה היא.. שבעצם.. אני לא יכול לצאת!! אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איזו הרגשה נוראית היא לדעת שאתה קיים, רק כדי להוות חלק מאישיותו של בן אדם בעולמות למעלה. החלק המוצלח יותר והמדוכא. רוב בני הקהילה לא ידעו זאת לעולם. חלקם הופכים לכוהנים ומגלים. אבל אני, אני נולדתי יודע. גרגורי נולד חלש יותר, ולכן קרוב יותר אלינו, וזה הפך אותי לחזק הרבה יותר, רגיש לעולמות למעלה. אני גם יודע שאוכל להשתחרר, אבל צריך לגרום לגרגורי להגיע אלי קודם, ומשם כבר אדע מה לעשות.
ברצון לשחרר את כעסי קפצתי על רגלי, ובעטתי את החיל שגבריאל זיו עמד להזיז. המעשה לא שחרר את הכעס שלי, אבל הידיעה שהמעשה השפיע גם על גרגורי למעלה, איכשהו מילא את לי אושר. נעמדתי במקום, ואזרתי כוח, הגיע הזמן לעשות עוד קצת צרות.
לפתע נשמע קול שאיבה אדיר והמקום בו עמד גופו התמיר והחסון של גרגורי רזניק, התמלא באוויר המחניק של עולם אשר לא התאוורר זה מאות שנים.
----------------------------------------------------------------------------------
גרגורי עבר במפתן ביתו. ממזמן הוא התרגל לכך שאחיו, אדוארד, מתעלם ממנו. הוא לקח קצת מהתבשיל הלא מזוהה שהשאירה אמו ונשכב על המיטה בחדרו. שוב ושוב חזרו אליו תמונות מיומו. שיעור היסטוריה משעמם (רדיפת המכשפות באירופה), מתמטיקה למוגבלים, ולסיום, מעט חינוך גופני וטורניר הספורט שהפריע בו. שולח את ידו אל מאחורי כרו, מצא את הספר האהוב עליו: "האנדלוינס". בספר סופר על 2 אחים ואחות, ששייכים למשפחת השומרים. המשפחה שומרת מזה דורות על מרכז העולמות שממנו אפשר להגיע לכל שבעת העולמות. המשפחה זכתה לכבוד הזה, לאחר שאחד מאבותיה ניצח את המוות.
גרגורי תמיד אהב את הסיפור, משום שהוא נתן לכל אחד מהילדים כוח מיוחד ומגניב משלו, אשר התאים גם לאופי שלו, אך גרגורי מעולם לא רצה להיות בעולם האנדלוינס. בעולם ההוא, כל אחד מקבל כוח לפי האופי שלו, וגרגורי חשב שאין לו אופי. גרגורי החל לקרוא שוב את הספר, ונתקף חשק דגול לקבל אופי ואישיות משלו, כאלה שהוא יוכל להתגאות בהם. עצבני מהמחשבות של עצמו זרק גרגורי את הספר האהוב על הרצפה הנקיה ללא רבב. לפתע הופיעו פנים מחייכות, לבנות כסיד, עם שיער ועיניים אדומות כדם באוויר, הפנים נראו דומות להפליא לגרגורי. כאילו משהו באיזון נהרס, קרסה הרצפה במעגל סימטרי סביב הספר. גרגורי קרב אל החור, ומעד אל תוכו בנפילה הארוכה למטה, כל מה שהיה יכול לראות היו פניו של תאומו המרושע מרחפות באוויר.

_________________
תמונה


חזור למעלה
 

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  
פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 13 הודעות ]  עבור לעמוד 1, 2  הבא



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד


אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה

חפש:
עבור ל: